פסק-דין בתיק תא"מ 49502-10-12

לפני תביעה ותביעה שכנגד בסדר דין מהיר ובהתאם להוראות תקנה 214טז (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אפרט להלן בתמצית את עיקרי פסק הדין:

1. התובע והנתבע שכנגד, מר מיכאל אוחנה (להלן: " מיכאל") הינו קבלן שיפוצים במקצועו.
2. הנתבע והתובע שכנגד, מר משה סולטן (להלן: " משה"), פנה אל הנתבע וביקש ממנו שיבצע עבודות שיפוצים בדירה המצויה ברח' הרצל 40/16 בטירת הכרמל (להלן: " הדירה"), בה היו אמורים להתגורר הבת של משה ובעלה, מר אליאב אלימלך (להלן: " אליאב"). 
3. אין חולק כי בין הצדדים נחתם חוזה מיום 1/8/2012 (להלן: " החוזה"). מיכאל החל בביצוע העבודות ומוסכם כי בשלב הראשון העבודות התבצעו לשביעות רצון שני הצדדים.
4. המחלוקת החלה בשלב מסוים, לקראת סוף העבודות, כאשר מיכאל דרש ממשה לשלם לו סכום נוסף מתוך התמורה החוזית הכוללת המוסכמת ואילו משה ביקש לדחות את התשלום הסופי עד שתסתיימנה כל העבודות.
5. מוסכם כי ביום 10/9/2012 הפסיק מיכאל את עבודתו בדירה.
6. מיכאל טוען כי התמורה החוזית היתה אמורה להיות בסך כולל של 28,000 ש"ח (כולל מע"מ), כי מתוך סכום זה שולמו רק 19,000 ש"ח ולכן נותרה יתרת חוב בסך של 9,000 ש"ח. לכך, לטענתו, יש לצרף פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 5,000 ש"ח - ועל כן תביעתו של מיכאל הועמדה על סך של 14,000 ש"ח. מוסיף מיכאל וטוען כי הוא היה נכון להמשיך את העבודות עד השלמתן המלאה וכי הסיבה אשר בעטיה הוא לא התייצב להמשך העבודות ביום 11/9/12 היתה מחושים עזים שהוא חש, לרבות בחזה, וכי באותו יום הוא אף פונה לבית חולים עקב מצבו הרפואי.
7. משה, מנגד, טוען כי הוא שילם למיכאל סך כולל של 21,000 ש"ח ולא רק 19,000 ש"ח ולכן היתרה לתשלום אמורה היתה להיות 7,000 ש"ח בלבד, אלא שהוא אינו חייב לשאת בתשלום הואיל ומיכאל נטש את העבודות וסירב לחזור. לטענתו, ביום 10/9/12 התעוררה מחלוקת בין הצדדים, שכן מיכאל דרש תשלום של 6,000 ש"ח נוספים מידית ואיים שאם הסכום לא ישולם לו הוא יפסיק לבצע את העבודות - והואיל ומשה לא הסכים לשלם את הסכום עד שתושלמנה העבודות, נטש מיכאל את האתר ולא השלים את העבודות. לטענת משה, ביום 11/9/12, הוא פנה אל מיכאל בעצמו ובאמצעות אחרים וביקש ממנו שישוב וישלים את העבודות, אך הלה סירב. ממשיך וטוען משה כי בנסיבות - הוא נאלץ לשכור קבלן חלופי (בשם "שיפוצי מ. לוסקי", להלן: " הקבלן החלופי") וטוען כי הוא שילם לו סך של 6,000 ש"ח עבור השלמת העבודות שמיכאל היה אמור לבצע. עוד טוען משה כי במצב הדברים שנוצר התארך משך השלמת העבודות ונוצר צורך להישאר בדירה החלופית למשך חודש נוסף מעבר למתוכנן, והכל בעלות של 1,350 ש"ח נוספים בגין שכר דירה של חודש. לכן, משה טוען כי הוא אינו חייב לשלם למיכאל את יתרת החוב, כי מיכאל הוא זה אשר חייב לפצותו מעבר לסכום "המתקזז", וזאת בסך של 5,000 ש"ח נוספים - כמופיע בתביעה שכנגד.
8. בפני העידו מיכאל, משה, מר דני ראובן (מכר של שני הצדדים אשר העיד מטעם משה לגבי הניסיונות לבקש ממיכאל לשוב ולהשלים את העבודות, להלן: " דני") ואליאב.
9. לאחר בחינת העדויות והמוצגים ושקילת סיכום הטענות מטעם הצדדים, מסקנתי הינה כי דין שתי התביעות להידחות וזאת מהטעמים הבאים:
10. שוכנעתי כי מיכאל היה צריך לחזור ולבצע את העבודות ונטישתו את אתר העבודה מהווה הפרה של ההסכם שנחתם בין הצדדים. עיון בחוזה מלמד שהצדדים פירטו במפורש את העבודות שיש צורך לבצע וציינו באופן כללי כי העלות הכוללת תהא בסך של 28,500 ש"ח. בחוזה לא מופיעים מועדי התשלום ואין התייחסות לדרך התשלום וכיו"ב פרטים. לכן, שעה שמוסכם על שני הצדדים שהעבודות החלו ביום 5/8/12 ומוסכם כי משה שילם למיכאל סך כולל של כמעט 20,000 ש"ח מתוך 28,500 ש"ח עד יום 10/9/12 - אזי שהמסקנה הינה שקצב התשלומים היה סביר ומניח את הדעת. לא ברורה לי דרישתו של מיכאל לפיה מתוך היתרה שנותרה לתשלום ישולמו לו עוד 6,000 ש"ח ובוודאי שלא ברורה לי עמדתו לפיה יש מקום להפסיק את העבודות, אלא אם ישולמו לו 6,000 ש"ח נוספים. בהקשר זה הוצגו עדויותיהם של משה, דני ואליאב, אשר כולם העידו שהם פנו אל מיכאל וביקשו ממנו לשוב ולהשלים את העבודות, אך הוא סירב עד אשר לא יקבל תשלום נוסף כמתואר מעלה (עמ' 2 בשורות 21-22; עמ' 3 שורה 23; עמ' 4 שורה 15). לדרישה זו אין כל בסיס חוקי ואין כל בסיס אחר.
11. לכן, היה זה מיכאל אשר הפר את החוזה שעה שבחר להפסיק את העבודות ביוזמתו באופן חד צדדי. אוסיף ואומר שמהמסמך שצירף מיכאל לכתב התביעה עולה שאכן ביום 11/9/12 בשעות הערב הוא פנה לבית חולים "כרמל" והתלונן על כאבים בחזה, אם כי יש לציין שבסיכום הרפואי מצוין "היום בזמן עבודה לאחר ויכוח כאבים בחזה וסחרחורת...". כיוון שמהעדויות עולה שמיכאל עבד בדירה ב-10/9/12 וב-11/9/12 הוא בכלל לא הגיע - אזי שלא ברור לי עם מי הוא התווכח ביום 11/9/12 (אלא אם המדובר בויכוח עם משה). הסיבה שבעטיה מצאתי לנכון לציין נתון זה הינה שמיכאל טוען שהוא לא הגיע לעבודה בגלל שהוא חש שלא בטוב ומכחיש שהסיבה היתה הדרישה הכספית מצידו (ראו בעמ' 2 שורות 3-7). כלומר - שקודם הוא הרגיש לא טוב ואחר כך החליט לא להגיע לעבודה. דא עקא, שמהמסמך הרפואי עולה שככל הנראה הוא הרגיש לא טוב לאחר שכבר התפרץ הויכוח בין הצדדים. בין כך ובין כך, יש לברך על כך שמיכאל השתחרר מבית החולים וכי הוא מרגיש בטוב היום - אך אין בכך כדי לשנות את מסקנתי לפיה הוא זה שהפר את החוזה בין הצדדים. גם אם הוא הרגיש שלא בטוב ב-11/9/12, הוא היה יכול לחזור ולהשלים את העבודות ב-12/9 או ב-13/9, או בכל מועד מוסכם אחר (וזאת במיוחד לאור העובדה שהוכח כדבעי שמשה, דני ואליאב התקשרו אליו והפצירו בו שישוב לעבודות).
12. לכן, יש לבחון מה היתה יתרת החוב לטובת מיכאל במועד הפסקת העבודות ולבחון מנגד אילו הוצאות נגרמו למשה עקב אותה הפרה.
13. כפי שציינתי, מההסכם עולה שהתמורה הכוללת היתה אמורה להיות 28,500 ש"ח. מיכאל טוען בכתב התביעה ששולמו לו 19,000 ש"ח בלבד, אם כי בחקירתו הוא הודה ששולמו לו עוד 1,700 ש"ח, משמע, ששולם לו סך כולל של 20,700 ש"ח, לפי הודאתו. משה טוען ששולמו למיכאל 21,000 ש"ח אך לא הציג אסמכתאות. לכן, לשיטתי הוכח כי שולמו 20,700 ש"ח מתוך 28,500 ש"ח, כלומר, שהיתרה במועד הפסקת העבודות היתה 7,800 ש"ח.
14. בכתב התביעה שכנגד, טוען משה כי הוא שילם לקבלן החלופי 1,640 ש"ח (סעיף 12) בגין חומרים וכלים סניטריים בנוסף על סכרו של הקבלן החלופי. מהקבלה של הקבלן החלופי שצורפה לכתב התביעה שכנגד, עולה שהצעת המחיר (מיום 21/9/12) והחשבונית התייחסו ל-6,000 ש"ח. עיון בהצעת המחיר מעלה שהקבלן החלופי ביצע  עבור משה עבודות של שפכטל, רובה, החלפת שקעים, צביעת הדירה והרכבת כלים סניטריים וברזים. אם נשווה את העבודות שביצע הקבלן החלופי לעבודות שאמור היה מיכאל לבצע מכח החוזה נראה כי מיכאל היה אמור לבצע גם את העבודות הבאות: השמת רובה, הרכבת כלים סניטריים, החלפת נקודות חשמל, מריחת שפכטל וצביעת הדירה. משמע, שיש חפיפה בין העבודות שביצע הקבלן החלופי לבין העבודות שאמור היה לבצע מיכאל. לכן, יש לקבל את טענת משה לפיה הוא נאלץ להתקשר עם הקבלן החלופי בשל כך שמיכאל הפר את החוזה וכי אין עסקינן בעבודות שונות. הואיל ויתרת התשלום כפי שקבעתי לעיל היתה 7,800 ש"ח והואיל והתשלום לקבלן החלופי היה בסך של 6,000 ש"ח, אזי שכעיקרון אולי היה מקום להוסיף ולשלם למיכאל את ההפרש בסך 1,800 ש"ח.
15. אלא שמשה טוען שבנוסף לסכומים שהוא שילם לקבלן החלופי הוא הוציא סכומים נוספים עבור רכישת חומרי בניין (וצירף בהקשר זה את קבלות ג'-ג'4 לתצהירו) כגון חומרי עבודה, אביזרי אמבטיה, אינטרפוץ וכו'. מתוך הקבלות שצורפו יש לראות ששתי קבלות מתייחסות לעלויות רכישת אינטרפוץ ואביזרי אמבטיה - אך לא שוכנעתי שהיה על מיכאל לספק אביזרים אלו, כיוון שבחוזה צוין במפורש שאת האביזרים רוכש משה. אם ניקח בחשבון מתוך הקבלות רק את הקבלות שמתייחסות לחומרי בניין (ויש לראות שהן כולן מחודש ספטמבר 2012) ונתעלם משתי הקבלות שמתייחסות לאביזרי האמבטיה - נראה כי המדובר בסכום נוסף של 840 ש"ח. המדובר בהוצאות שהוציא משה בשל התנהלותו של מיכאל ובשל הצורך להזמין קבלן חלופי, ומכאן שיש לנכות את הסכומים האמורים מאותו הפרש שמופיע בסעיף הקודם. לכן, היתרה לטובת מיכאל הייתה אמורה להיות 1,800 ש"ח אך בניכוי 840 ש"ח, נותרו 960 ש"ח.
16. בכך לא תם הדיון. טענה נוספת של משה הינה שבשל התמשכות משך העבודות, עקב החלפת הקבלן, הבת של משה ואליאב נאלצו להאריך את חוזה השכירות בדירתם "הישנה" למשך חודש נוסף ונאלצו לשלם 1,350 ש"ח נוספים בגין אותו חודש. בהקשר זה , הוגש לעיוני הסכם בין הבת של משה לבין משכיר הדירה הרלבנטית, אשר בו מוסכם שהשכירות תוארך מיום 15/9/2009 למשך חודש נוסף עד 16/10/2009, בתמורה לסכום של 1,350 ש"ח.
17. מצאתי לקבל את הדרישה רק בחלקה. מצד אחד, ברי כי ההפרה מצד מיכאל גרמה לעיכוב בהשלמת העבודות, ויש לראות כי מהראיות עולה שאף אם מיכאל לא היה מפסיק את העבודות ביום 11/9/2012, הרי שהוא ממילא כבר הפר את החוזה בכל הנוגע ללוח הזמנים המוסכם. אציין כאן כי בחוזה כתוב  שיש לסיים את העבודות תוך 4 שבועות בלבד, ואם מוסכם שהן התחילו ביום 5/8/2012 הן היו צריכות להסתיים עד יום 5/9/12. הואיל והסכסוך בין הצדדים פרץ ב-10/9/12, שעה שהעבודות עדיין היו רחוקות מלהסתיים, המשמעות הינה שאף ללא הסכסוך - מיכאל לא היה עומד בלוח הזמנים החוזי ואולי היה צריך להאריך במקצת את השכירות. מצד שני, לא הוכח שמשה הוא ששילם את הסכום (ואולי הבת שילמה אותו ? או אליאב ?).
18. לכן, כיון שאין ספק שנגרם נזק גם למשה בשל העיכוב בהשלמת העבודות יחסית למועד החוזי וכיון שאין ספק כי מגיע פיצוי בגין עיכוב משמעותי זה- אפסוק לטובת משה חלק מתוך הסכום שהוא דורש בפריט זה. הדרישה היתה לפיצוי בסך 1,350 ש"ח ואזכיר כי ל"טובת" מיכאל עדיין נותרה "יתרת זכות" בסך של 960 ש"ח. נדמה לי כי בנסיבות - יש לקזז את אותם 960 שקלים כנגד חלק מהדרישה בסך 1,350 ש"ח בגין הנזקים עקב העיכוב בכניסה לדירה (באופן שלמעשה אני מקבלת את הדרישה לפיצוי בגין שכר הדירה העודף בשיעור של כ-70%), כך שנותרנו עם תוצאה לפיה הצדדים אינם צריכים לשלם דבר האחד לשני.